ידועים בציבור הם זוג שחי ביחד ומנהל חיים משותפים מבלי להתחתן. בעבר, זוג שעבר לגור יחד נחשב נשוי, וזוג שחזר לגור בנפרד נחשב פרוד. מוסד הידועים בציבור משמר את התפיסה הקלאסית הזו, שהלכה ונעלמה ככל שהתערבה הדת. בישראל מוסד הידועים בציבור הוא רחב מכפי שמקובל בשאר העולם. המוסד החל כיציר פסיקה ובהמשך חוזק בחקיקות שונות.
לכאורה מדובר במוסד ליברלי מאוד אשר מפריד בין דת ומדינה ואמור לתת פתרון למי שלא רוצה להתחתן על פי הדת. אולם, אם בוחנים את הפסיקה, נוצרים מצבים לפיהם זוגות שחיים ביחד ללא כוונת נישואין, מוצאים עצמם כידועים בציבור בעל כורחם. דוגמא קיצונית לכך היא פרשת סיגל ביטון בה דובר על בני זוג, חיילים, שהתראו בעיקר בסופ"שים ולא גרו יחד באופן רציף. בהמשך הם עברו לגור יחד, ולאחר 4 חודשים בן הזוג נהרג. סיגל תבעה לרשת אותו מכוח הכרה בה כידועה בציבור שלו. לא משתקפת כאן כוונה לחיים משותפים, ומדובר על מעט זמן יחסית ובכל זאת היא הוכרה כידועה בציבור. זוהי מורכבות גדולה: בני זוג שחיים יחד מבלי שהביעו במפורש כוונת התחייבות לקשר, מוכרים כידועים בציבור מתוקף כך שבימה"ש קבע כי אנשים שמנהלים משק בית משותף, לא עושים זאת מבלי כוונת התחייבות (דומה לעקרון "אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות").
להגדרה "ידועים בציבור" יש השלכות רבות – בין בני הזוג עצמם ובין צדדים שלישיים. בעוד שבנישואין קל מאוד לומר מתי החלה ההתחייבות, בידועים בציבור לא ניתן לומר מתי התהוותה ההתחייבות – אין סממנים חיצוניים. מניחים כי ניהול משק בית משותף הוא רגע מכונן.
בהתחלה חשבו על ידועים בציבור כמעין הטעיה – מישהי שהציבור טועה לחשוב שנשואה לגבר, מתוך התפיסה כי הציבור לא מעלה על דעתו שזוג שחי יחד מבלי להינשא. פעם באמת זו הייתה הנורמה הציבורית והטעות הייתה מובנת. בשנת 65' ניתן פסק דין דרדיאן בו דן השופט זילברג בדרישות להכרה בידועים בציבור – הוא אומר שלא ברור מה הכוונה בידועים, מי זה הציבור שחושב, ומה מהות האישות שהציבור מדמה. כלומר יש 3 נעלמים. בנוסף, קשה לדעת מתי כל אחד מהם מתקיים.
גישתה של הפסיקה בהתחלה כלפי הגדרת ידועים בציבור הייתה שהצדדים מקיימים ביניהם יחסי אישות ויש להם משק בית משותף – המשמעות היא שהבעל עובד והאישה עקרת בית. אפילו זוגות שגרו בדירות סמוכות הוכרו כידועים בציבור בנסיבות מסוימות.
פסק דין סלם נ' כרמי: דוגמא לירידה לפרטים ע"י ביהמ"ש בבחינתו את מוסד הידועים בציבור. ביהמ"ש מחדד שהנטל שחל על ידועים בציבור לצרכי קבלת זכויות, הוא כבד יותר מאשר הנטל שחל על זוגות נשואים. ידועים בציבור לא מקיימים טקס נישואים שמעיד על רצינות ולכן מחטטים להם בחיים יותר מהשאר. גם אם זוג נשוי מנהל את כל חייו בנפרד, זה יקנה לו זכויות שלא יוקנו לזוג כזה שירצה להיות מוכר כידוע בציבור, כי רצינות הקשר עולה מנסיבות הצדדים וחייהם המשותפים.
אין בישראל "חוק הידועים בציבור" אך בחוקים שונים המוסד הזה מוזכר ומוכר. למשל: ס' 55 לחוק הירושה.