בענייני רכוש, הכוללים זכויות הדדיות בין בני הזוג, הכלל שחל על ידועים בציבור הוא אותו כלל שחל על נשואים. יש את ההסדר הפסיקתי שחל על זוגות שהתחתנו לפני 1974, ויש הסדר חוקי שחל על מי שהתחתן לאחר מכן. בפסק דין שחר נ' פרידמן נאמר שההסדר של שיתוף חל על זוגות ידועים בציבור. היום רוב הזוגות הם זוגות שנישאו אחרי 74' ולכן השינוי החקיקתי הוא יצירת מצב שבו השיתוף של ידועים בציבור הוא שיתופי יותר מאשר זוגות נשואים. זכויות רכושיות הן חלק ממהות הקשר, ומייצבות את התא המשפחתי אז ניתן לומר כי המשפט הישראלי מייצב יותר את התא המשפחתי של ידועים בציבור מאשר תא משפחתי של נשואים. גם בירושה, יש זכויות אוטומטיות לידועים בציבור. בנוסף, יש גם זכויות במזונות.
פסק דין בר נאור נ' אוסטרליץ' – הצדדים חתמו על הסכם בו נאמר במפורש שהם אינם ידועים בציבור, אין כוונת שיתוף והרכוש נפרד. בן הזוג מת והאישה תבעה לרשת אותו דרך חוק הירושה. היא זכתה בתביעתה משום שביהמ"ש קבע כי למרות ההצהרה החיים שלהם מעידים על כך שהם כן היו ידועים בציבור וחיו חיים משותפים. החלטה כזו של ביהמ"ש הופכת את מוסד הידועים בציבור למוסד דורסני שלא תמיד מייחס משמעות לכוונות הצדדים המפורשות. על כן, יש להשקיע בניהול נכסים בצורה מושכלת יותר. פיתוח אפשרי בפסיקה בעתיד זה לעשות הבחנה בין הסוגים השונים של זוגות שחיים ביחד ואילו זכויות מגיעות להם, לעשות מעין מדרג.