חתימה על הסכם ממון מאפשרת הסדרה של מערכת היחסים הכלכלית בין בני הזוג במקרה של פירוד והדבר חשוב מאוד כדי לייעל הליכים במצב מעין זה.
הסכם יחסי ממון הינו הסכם המגדיר את אופן חלוקת הנכסים בין בני זוג עם סיום הנישואים או היחסים ביניהם.
קיימת חשיבות רבה לעריכת הסכם מסוג זה באמצעות עורך דין המומחה בתחומו בכדי להעלות את כל הנושאים אליהם חשוב להתייחס בהתאם לרצון בני הזוג ומבלי לחרוג ממתחם הסבירות ותקנת הציבור בכדי שהסכם מסוג זה יהיה בעל תוקף.
חוק יחסי ממון מגדיר וקובע שלאחר גירושין זכאי בן/בת הזוג לחצי מהרכוש והממון אותו צברו בני הזוג בחייהם המשותפים וזאת בהתאם להסדר איזון המשאבים שבחוק.
את הסכם הממון ניתן לערוך לפני הנישואין (שלב עדיף לחתימה) אך ניתן לערוך אותו אף במהלך חיי הנישואין של בני הזוג.
בני זוג שנישאו בחתונה אזרחית או עומדים לעשות זאת, יכולים לערוך ביניהם הסכם ממון והחוק תקף גם לגביהם.
בני זוג המהווים ידועים בציבור, החיים במשותף, יכולים לערוך הסכם שנקרא הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור.
מתי חותמים על ההסכם: בני זוג יכולים לחתום על ההסכם לפני נישואיהם ובמהלכם. בהסדר זה נכללים בני זוג המתעתדים להתחתן בנישואים אזרחיים וגם בני זוג מאותו המין.
הסכם ממון דורש אישור רשמי של בית המשפט לענייני משפחה או של נוטריון כדלקמן:
הסכם לפני הנישואין – אפשר לאשרו אצל נוטריון (או רשם נישואין).אין חובה לאשרו בבית המשפט אך ניתן לעשות זאת.
הסכם לאחר הנישואין – יש לאשרו בבית המשפט לענייני משפחה או בבית דין דתי (כל זוג לפי הדת שלהם).
הכללים נכונים גם לבני בני זוג מאותו המין הנישאים בנישואין אזרחיים.
הסכם שלא אושר בבית המשפט או על-ידי נוטריון, לא ייחשב כהסכם ממון כפי שמוגדר בחוק. עם זאת, ניתן לראות בו הסכם התקף לפי דיני החוזים בישראל. (למשל ניתן לערוך חוזה המוציא מתחולה נכסים מסוימים על-פי החלטת בני הזוג).